זמר חגב`י נ' יוסי ישראל

פסק דין

התובע קנה רכב מהנתבע.

בין השניים סוכם כי מחיר העסקה יהיה 40,200 ₪, אולם הצדדים הסכימו כי העסקה מותנית בבדיקת הרכב ולכך שהוא יימצא תקין.

ביום שנועד לביצוע העסקה לא מצאו מכון בדיקה באזור קריית מלאכי.

השניים הסכימו כי יבצעו העברת בעלות רשמית והתובע יבדוק את הרכב לאחר הקנייה. התובע שילם את מלוא התמורה ובוצעה העברת בעלות. שעתיים לאחר מכן הרכב נבדק בעיר חולון ונמצא כי הרכב עבר תאונה וערכו ירוד בשל תאונה זו.

התובע טוען כי הנתבע אמר מראש שהרכב לא עבר תאונה, כי הוא בטוח בכך וכי אם יתברר אחרת הוא מוכן להחזיר את הרכב אף על פי שהרכב מוסיף "יד", היינו מספר בעלים, בכך שהוא נמכר שנית.

הנתבע טוען, כי אמנם אמר לתובע כי אצלו לא קרתה כל תאונה וכי הוא עצמו בדק את הרכב בעת הקנייה ונאמר לו כי הרכב לא עבר תאונה. יחד עם זאת, הוא הסכים מראש כי העסקה תתבטל, אך ורק אם התובע ידאג לכך שהעברת הבעלות תתבטל מבחינת הרישום במשרד הרישוי. זאת, על מנת שלא תרשם "יד" נוספת.

כאשר התבררה התקלה, נוצר ויכוח בין הצדדים, כאשר כל צד מצפה מחברו לספוג את המחיר של שתי ה"ידיים" המתווספות לרכב אם הרכב יחזור לנתבע, המוכר.

עתה דורש התובע את ההפרש בין ערך הרכב כפי שנמכר לו לבין ערכו האמיתי.

אני סבור כי דין תביעתו של התובע להתקבל.

מחיר הרכב נקבע על ידי שני הצדדים מתוך הנחה שהרכב לא עבר כל תאונה קודמת. הוסכם בין הצדדים באופן עקרוני כי אם יתברר שהייתה תאונה לרכב, העסקה לא תתבצע.

בשלב השני, כאשר החליטו הצדדים לבצע את העסקה ללא בדיקה, לא שינו הצדדים את העסקה הבסיסית והיא שהרכב נמכר בחזקת רכב תקין. הוסכם שתיערך בדיקה וההנחה הייתה כי אם הבדיקה תגלה שהייתה תאונה, העסקה תבוטל. המחלוקת בין הצדדים לגבי העסקה השנייה, היינו מה יעשה בעת בטלות המכר עם התווספות שתי "ידיים", אינה משפיעה על העסקה הבסיסית.

טענת הנתבע, כי הסכמתו לביטול העסקה הייתה מותנית בקיומה של אפשרות לבטל את רישום ה"ידיים", היא טענת הודאה והדחה ולפיכך הנטל להוכיחה הוא על הנתבע. הנתבע לא עמד בנטל זה. יתרה מזו, אף אם נותרה אי בהירות, הרי אין מחלוקת בין הצדדים שהמחיר נקבע מתוך הנחה שהרכב תקין. לפיכך, יש להניח שלו היו יודעים הצדדים שהרכב אינו תקין, היו מסכימים למחיר נמוך יותר.

נוכח כל האמור, יש לפצות את התובע בגין הפער בין ערך הרכב כפי ששילם, לבין ערך הרכב בפועל.

התובע טען בדיון, כי הוא מחזיק חוות דעת שמאי האומדת את הנזק ב-6,300 ₪. דא עקא, שהתובע לא הגיש את חוות הדעת הזו לבית המשפט. הנתבע טען כי מדובר ברכב יפה במיוחד ואף עם הנזק האמור, הוא יכול היה למכור באותו מחיר.

טענת הנתבע בוודאי אינה יכולה להתקבל. תקינות הרכב היה תנאי בחוזה ובוודאי שהיא משקפת ערך כלכלי. למרות שלא הוגשה חוות דעת השמאי, הרי שבמשתמע דברי הנתבע כי לא יקבל את הרכב חזרה אלא תמורת הפחתה של 10,000 ₪, מלמדים כי אף הוא מבין שמדובר בפער של מספר אלפי שקלים, אף על פי שהוא מייחס את אי הנכונות שלו לעניין ה"ידיים" בלבד.

בלית ברירה, אעמיד את הפער על סך 5,000 ₪, על דרך האומדן, בערכי היום. מכיוון שלא הוגשה חוות דעת השמאי אין מקום לפצות בגין עלות אותה חוות הדעת. כמו כן אין מקום לפצות בגין עלות בדיקת הקנייה שכן, בדיקה זו אמורה הייתה להיעשות ממילא.

נוכח כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ וכן 400 ₪ הוצאות משפט. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום ולאחר מכן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות לבקש רשות ערעור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה אדר תש"ע, 11 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.